השבוע זכיתי להשתתף בכנס מקסים של חדשנות רפואית של אירגוני הבריאות וגופי חדשנות. ללא ספק מפגש פורה ומפרה. האמירה הייתה לתת תנופה לטכנולוגיות וחדשנות שיש בהם השלכה רחבה. מגוון גדול גופים יצירתיים שוחחו במתחם כיצד לשפר את מערכת הבריאות בישראל בפרט ובעולם בכלל.
במסגרת אחד הראיונות ישבו ודיברו על: “מי בעצם מי המשתמש העתידי ברפואה דיגיטלית”
אחד המרואיינים שם אמר שחשוב מאוד שהטכנולוגיה הדיגיטלית לא תשרת רק את האוכלוסייה הצעירה והחזקה. יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לצמצום פערים. כך שיש לתת את הדעת כיצד האוכלוסייה שפחות חשופה לטכנולוגיה כגון, חרדים, אוכלוסיות בפריפריה, אנשים מבוגרים או באזרחים עם נגישות מוגבלות תוכל להשתמש באופן שווה גם היא בטכנולוגיה. יש לציין כי בכל האוכלוסיות הללו יש עליה בשימוש בטכנולוגיה עם השנים. לדוגמא האוכלוסיה החרדית שהיום הולכת ומשתמשת יותר ויותר גם בסמארטפונים קשרים .
אז איך אפשר בעצם לגרום לכך שהטכנולוגיה תשרת את הפריפריה?
ניתן לתת עדיפות הפריפריה באפיקים המקוונים. לדוגמא באוסטרליה מי שמתגורר במרחק שעתיים נסיעה ממרכז רפואי זכאי לשירותים מקוונים קופת החולים שלו.
ניתן ליעל טיפול באוכלוסיות מוזנחות כגון החולים הכרוניים, הם בעצם אוכלוסייה בפריפריה הבריאותית שיכולה להנות מרפואה דיגיטלית. ניתן לפתח/ להשתמש בכלים דיגיטאליים למניעה של הידרדרות ולאיתור מוקדם של תחלואה נלווית.
ניתן לבקר את כמות ואייכות השירותים שניתנים במרכז לעומת הפריפריה וליצור שיוון. כלומר לחייב מתן כמות שירות והוצאה לנפש בפריפריה כפי שניתן במרכז ואם השירותים לא יכולים להינתן באופן רגיל יש לספק אותם באופן מקוון.
ניתן לתגמל רופאים אחיות ונותני שירותי רפואה הבוחרים לספק שירותים במקומות נזקקים
ניתן להשתמש ברשתות חברתיות בשיווק ופרסום על מנת להעלות את המודעות למניעת מחלות כגון בדיקות גנטיות וכן מודעות לבעיות חריפות שדורשות טיפול. לדוגמא, שבץ מוחי – פרסום בשפה הערבית באזור ירושלים העלה את המודעות וכמות הפנויות. לכן יש לפרסם בשפות השונות כולל ערבית ורוסית. יש מחלות שרלוונטיות רק לאוכלוסיות מיוחדות כמו בדיקת PCCA באוכלוסיה המרוקאית ונין להעלות מודעות באופן לא שגרתי ע”י מגע עם דמויות משפיעות בתוך העדה כמו רבנים.